או.סי.טי -בלעז Optical Coherence Tomography= OCT הוא מכשיר לבדיקת קרקעית העין. מכשיר זה עושה שימוש בקרן לייזר בעוצמה נמוכה הנשלחת אל קרקעית העין ומוחזרת אל עינית המכשיר. המכשיר מנתח את החזר קרן הלייזר ומספק מידע לגבי המבנה, העובי ונוכחות פתולוגיות ברשתית בעין או בעצב הראיה. תוצאת הבדיקה כוללת תמונה של הרשתית או עצב הראיה וכן נתונים מספריים לגבי רקמות אלו. הבדיקה מצריכה הרחבת אישונים, אך היא נטולת תופעות לוואי או סיכונים ואורכת 1-5 דקות בלבד. או.סי.טי. נמצאת בשימוש קליני הולך וגובר מאז 1995 ובעצם יצרה מהפכה בכל תחומי רפואת העינים.
אי.אר.ג'י או בשמה המלא אלקטרורטינוגרם [קיצור בלעז ERG היא בדיקה אלקטרופיזיולוגית של רשתית העין המבוצעת במספר מצומצם של מרפאות עינים בבתי חולים בארץ. במסגרת הבדיקה מוצמדות עדשת מגע ובה אלקטרודות לעין הנבדקת. האלקטרודות רושמות פולסים חשמלים מרשתית העין המופיעים בתגובה לגירויי אור משתנים. הבדיקה משמשת לאבחנה של מחלות רשתית שונות (החל בניוון רשתית מולד כגון רטיניטיס פיגמנטוזה ועד תסמונות אוטואימיוניות התוקפות את הרשתית). הבדיקה אורכת כשעה, היא אינה כואבת וללא תופעות לוואי או סיכון. עם זאת זמינות הבדיקה נמוכה וניתן לבצעה בעיקר במסגרת מרפאות העינים של בתי החולים הדסה עין כרם, תל השומר ואיכילוב.
אישון טוני (המכונה גם Adie’s pupil) פירושו אישון שאינו מתכווץ בתגובה לאור. לרוב האישון הטוני רחב יותר מן האישון בעין השניה, ומלווה בטשטוש ראיה קל לקרוב אך ללא כאבים או סימפטומים אחרים. אישון טוני נובע מפגיעה בסיבי העצב של המערכת הפאראסימפטטית (ההפך מתסמונת הורנר ). אישון טוני יכול לנבוע מחבלה, ניתוח או פרוצדורה עינית, דלקת, זיהום או גידול בארובת העין. בדומה לתסמונת הורנר, ישנם רמזים בבדיקה הנוירואופטלמולוגית לקיומו של אישון טוני והאבחנה נעשית באמצעות מבחן "פילוקרפין מדולל" – במבחן זה משתמשים בטיפות עיניים (תרופה לטיפול בגלאוקומה) מסוג פילוקרפין אשר דוללה פי 20-40. מטפטפים טיפה לכל עין וממתינים 45 דקות. לאחר מכן האישון הטוני יתכווץ ואילו האישון הבריא לא ישתנה. לאחר אבחנת אישון טוני, ניתן לערוך בירור אחר הגורם להופעת התסמונת, אך במרבית המקרים לא נמצאת הסיבה.
- ביופסיה של עורק טמפורלי (Temporal Artery Biopsy)
העורק הטמפורלי הוא עורק תת עורי העובר ברקה בכל צד של הפנים. עורק זה נפגע במחלת טמפורל ארטריטיס ברוב המקרים, והוא נגיש מאד מבחינה כירורגית לשם לקיחת ביופסיה. ביופסיה של העורק הטמפורלי היא בדיקת הבחירה לאבחנת טמפורל ארטריטיס. העורק אינו מזין את המוח, ואינו חיוני לאספקת הדם לפנים (מערכת מסועפת של עורקים בעור הפנים מחפה על היעדרו במקרה שהוא נכרת). הביופסיה מבוצעת בחדר ניתוח בהרדמה מקומית. משך הניתוח הוא כחצי שעה והוא אינו כואב או מסוכן. במהלך הפעולה מחוטא אזור הרכה ומורדם בזריקת הרדמה. לאחר מכן מבוצע חתך של העור ונחשפים רקמות התת עור, שומן ושריר הרקה עד לזיהוי העורק. פיסה של כ 2 ס"מ בממוצע נחסמת בחוטים חזקים משני קצותיה ונכרתת. לאחר שהמנתח מבטיח כי אין המשך דימום מקצות העורק החתוך העור נתפר חזרה ונחבש. פיסת העורק נשלחת למעבדה הפתולוגית והמטופל יכול להשתחרר מבית החולים מיד בתום הניתוח. את התפרים מוציאים בדר"כ כעבור 10 ימים.
- דלקת של עצב הראיה (Optic Neuritis)
דלקת של עצב הראיה או בשמה הלועזי אופטיק נויריטיס (optic neuritis) היא לרוב מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את עצב הראיה ומעטפות עצב הראיה. האוכלוסייה האופיינית היא נשים לבנות, צעירות סביב גיל ה 30, אך המחלה יכולה להופיע בכל אדם ובכל גיל. הסימפטום הראשון האופייני הוא כאב סביב העין המתגבר בהנעת העין, ולאחריו מופיעה ירידה חדה בראיה המחמירה על פני מספר ימים. ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה, ומרבית החולים (אך לא כולם) חוזרים לראיה טובה. דלקת של עצב הראיה יכולה להוות ארוע בודד או סימן של טרשת נפוצה או מחלות אוטואימוניות נוירולוגיות אחרות כגון מחלת דה-ויק (Neurpmyleitis optica), סרקואידוזיס, זאבת (SLE) או גיאן-בארה. מקובל לטפל בהתקף של דלקת בעצב הראיה בסטרואידים במינון גבוה בוריד ל3-5 ימים ולאחר מכן סטרואידים בכדורים לעוד כשבועיים. מחלה זו דורשת את שיתוף הפעולה של הנוירולוג והנוירואופטלמולוג באבחנה, בטיפול ובמעקב .
- המיאנופיה הומונימית (Homonymous hemianopia)
המיאנופיה פירושה חסר של מחצית שדה הראיה (הימנית או השמאלית). הומונימית פירושה חסר שדה ראיה דומה בשתי העיניים. שני עצבי הראיה מצטלבים ומתאחדים בתוך המוח באזור הנקרא כיאזמה. מן הכיאזמה יוצאים אחורה שתי קבוצות עצבים שהם ההמשך של עצבי הראיה עד למרכז הראיה אשר באונת המוח האחורית (הנקראת גם האונה האוקסיפיטלית) - כל קבוצה מכילה מחצית מסיבי העצב של שתי העינים ביחד. לכן כל פגיעה בקבוצות עצבים אלו או באונת המוח האחורית תגרום לנזק זהה בשדה הראיה של שתי העיניים. המיאנופיה הומונימית היא ממצא בבדיקת שדה ראיה המחשיד לפגיעה במסלולי הראיה התוך מוחיים (ולא בעיניים). גורמים אפשרים כוללים שבץ מוחי, דימום או גידול. במידה ושדה הראיה מראה המיאנופיה הומונימית הצעד המתבקש הבא הוא לבצע הדמיה של המוח (עם עדיפות לאמ.אר.איי MRI על פני סי טי CT)
וי.אי.פי (בלעז Visually Evoked Potentials= VEP) היא בדיקה אלקטרופיזיולוגית של עצבי הראיה ומסלולי הראיה במוח, המבוצעת לרוב בנוירולוגיה. במסגרת הבדיקה מוצמדות אלקטרודות לגולגולת (הרושמות גלי מוח באופן זהה ל אי.אי.ג'י EEG) ורושמות את הפעילות החשמלית באזורים במוח האחראים על הראיה, בתגובה לגירויי אור משתנים. המערכת רושמת את עוצמת הפולס החשמלי שמגיע אל המוח ואת משך הזמן שלקח לו להגיע אל מרכז הראיה בחלק האחורי של המוח (האונה האוקסיפיטלית). בדיקת וי.אי.פי. אורכת כרבע עד חצי שעה, היא אינה כואבת וללא תופעות לוואי או סיכון. עם זאת זמינות הבדיקה יחסית נמוכה וניתן לבצעה בעיקר במסגרת מרפאות החוץ הנוירולוגיות בבתי החולים ברחבי הארץ.
חולשת מיקוד = בלעז convergence insuficiency היא הפרעה בה יכולת האדם למקד את הראיה לקרוב (לקריאה או התבוננות בסלולרי) נפגעת. במהלך מיקוד המבט לקרוב מתרחשים 3 תהליכים - האישונים נהיים צרים, העיניים מתכנסות פנימה לכיוון האף, והעדשה התוך עינית מתקמרת ומגדילה את כוח המיקוד שלה כדי לאפשר ראיה חדה של עצמים קרובים וקטנים. חולשת מיקוד לרוב נגרמת כתוצאה מפגיעה בהתכנסות העינים פנימה ולא מפגיעה ביתר חלקי מיקוד המבט. להפרעה ב"הכנסת העיניים פנימה" יכולים להיות 3 תוצאות: 1. פזילה (מסוג אקסוטרופיה = כלומר עין אחת "בורחת החוצה") במבט לקרוב (יותר מאשר במבט לרחוק, עם או בלי ראיה כפולה 2. אסתנופיה = פירושה "התעייפות העיניים" היכולים להתבטא בכאבי ראש, מצח או עין, כבדות בעפעפים או בעינים או התעייפות כללית כעבור מספר דקות של מבט לקרוב 3. טשטוש ראיה. חולשת מיקוד לרוב אינה נגרמת מבעיה נוירולוגית ואינה מסמלת מחלה קשה או סכנה לעוורון. תאונות דרכים עם פגיעה במנגנון צליפת שוט, חבלות ראש , תרופות מטשטשות, גיל מבוגר, אי התאמה במספר המשקפיים בין העיניים, מחלת פרקינסון וניתוחי עיניים יכולים להוביל לחולשת מיקוד. הטיפול כולל תרגולים ע"י טכנאית פזילה (אורטופטיסטית), משקפיים עם עדשות פריזמות , שינוי עדשות המשקפיים למצב המכונה MONOVISION ולעיתים רחוקות - ניתוח פזילה
- טמפורל ארטריטיס (Temporal Arteritis)
טמפורל ארטריטיס (קיצור בלעז GCA) היא מחלה אוטואימיונית בה תוקפת מערכת החיסון כלי דם בגוף (מחלה מסוג זה נקראת וסקוליטיס) וגורמת לחסימתם והפסקה בזרימת הדם. המחלה מופיעה כמעט אך ורק בגיל מבוגר ותוקפת באופן שכיח את כלי הדם לעין ולראש. טמפורל ארטריטיס יכולה לגרום לנוירופתיה אופטית איסכמית , או לחסימת זרימת הדם לרשתית העין. טמפורל ארטריטיס מובילה לעיתים קרובות לעוורון מהיר, בלתי הפיך בשתי עיניים. הסימפטומים האופיינים למחלה כוללים כאבי ראש, רגישות למגע ברקות, כאבים בלעיסה, ירידה במשקל, וחולשת חגורת הכתפיים או הירכיים. ניתן לשלול טמפורל ארטריטיס בבדיקות דם פשוטות אך האבחנה נעשית באמצעות לקיחת ביופסיה מעורק תת עורי ברקות (פרוצדורה כירורגית הנעשית בהרדמה מקומית ומשכה כחצי שעה). הטיפול במחלה הוא בסטרואידים במינון גבוה ולתקופה ממושכת (מעל שנה). את המעקב והטיפול מוביל הראומטולוג (פנימאי המומחה במחלות דלקתיות) ובמקרה של פגיעה עינית – בשיתוף פעולה עם נוירואופטלמולוג
- יתר לחץ תוך גולגלתי ראשוני (Pseudotumor Cerebri או Idiopathic Intracranial Hypertension)
מחלה זו מכונה גם פסאודוטומור צרברי (PTC) אך בשמה המדוייק יתר לחץ תוך גולגלתי אידיופאתי (IIH). במחלה זו נוזל חוט השדרה העוטף את המוח נמצא בלחץ גבוה מהערך הנורמלי מסיבה לא ידועה. האוכלוסייה האופיינית למחלה זו היא נשים צעירות בגיל פריון הסובלות מעודף משקל. נמצא גם קשר בין תרופות מסויימות והתפתחות יתר לחץ תוך גולגתי (כגון רואקוטן). המחלה מתבטאת בכאבי ראש וצוואר, טשטושי ראיה חולפים, טנטון באוזניים (שמיעת רעש הולם באוזניים) כפל ראיה, בחילות או הקאות. בבדיקת קרקעית העיניים ניתן לראות בצקת של עצבי הראיה (המכונה פפילאדמה). מלבד הסימפטומים, הנכות היחידה של מחלה זו היא אובדן ראיה כתוצאה מפגיעה מתמשכת בעצבי הראיה. תפקיד הנוירואופטלמולוג ביחד עם הנוירולוג הוא לאבחן ולטפל במחלה ולעקוב אחר החולים לאחר התחלת אפשרויות הטיפול כוללות – ירידה במשקל, תרופות (כגון דיאמוקס או טופמקס), ניקור מותני חוזר, ניתוח ארובתי לניקוז עודף הנוזל מעצב הראיה (הניתוח נקרא פנסטרציה ומבוצע ע"י רופא עיניים מומחה במחלות ארובת העין), צנתור של ורידי המוח והכנסת סטנט לתוכם או החדרת צינור מנקז מן המוח אל הבטן (VP/LP shunt המוחדר בניתוח נוירוכירורגי).
כפל ראיה (או דיפלופיה בלשון המקצועית) יכול להיות דו עיני או חד עיני. כפל ראיה חד עיני משמעו שהאור הנכנס לעין לא ממוקד טוב על הרשתית (ותמונה נופל על 2 מקומות שונים ברשתית העין). הגורם הוא בעיה בתוך גלגל העין - כגון יובש בקרנית, צילינדר, קטרקט, או מחלת מרכז הרשתית (המקולה). כפל ראיה דו עיני משמעו שיש פזילה של אחת העינים הגורמת לכך ששתי העיניים אינן מסתכלות לאותה נקודה בו זמנית. כלומר כל עין בנפרד תקינה אך האיזון בינהן מופר (זאת משמעות הפזילה). פזילה יכולה להיות שפירה (לרוב פזילה מולדת, יתכנו גם פזילה שהפתחה בילדות או פזילות הקשורות בזיקנה) או כתוצאה מהפרעה נוירולוגית או בארובת העין. בכל צד של הראש ישנם 3 עצבים (היוצאים מגזע המוח) ו 6 שרירים (בארובת העין) המניעים את העין בכיוונים השונים. פגיעה באחד השרירים או באחד העצבים תגרום לעין לא לזוז כמו שצריך, כתוצאה מזה לפזילה חדשה וכפל ראיה. הגורמים לפגיעה ב3 העצבים הנ"ל הם רבים אך הגורם השכיח מע גיל 50 הוא הפרעה בזרימת הדם לעצב (מעין שבץ מוחי קטן). הגורם השכיח לפגיעה בשרירי העין היא מחלה ארובתית הקשורה בהפרעה בבלוטת התריס (מכונה thyroid orbitopathy. המילה thyroid פירושה בלוטת התריס).
מומלץ לכל אדם החווה כפל ראיה לסגור עין אחת (בזמן הראיה הכפולה) ולאחר מכן לסגור את העין השניה, ולבדוק האם כפל הראיה נעלם בסגירת כל עין בנפרד (כלומר גם כשעין ימין סגורה וגם כשעין שמאל סגורה). במידה והתשובה היא כן המטופל סובל מכפל ראיה דו עיני ומומלץ לגשת לבדיקת עיניים בהקדם. כאמור, כפל ראיה דו עיני יכול לנבוע מפזילה מולדת ושפירה. לרוב מדובר בפזילה סמויה (כלומר כזו שלא ניכרת ביום יום) אשר "נשברה" = כלומר במרבית הזמן הפזילה לא ניכרת אך מדי פעם שליטה של המוח על מנח העיניים נחלשת ואז הופכת הפזילה לגלויה = כלומר אחת העינים "בורחת" לכיוון מסויים. פזילה סמויה "שנשברה" לרוב אינה מעידה על מחלה או בעיה נוירולוגית וניתנת לרוב לתיקון באמצעות תרגול או משקפיים מיוחדות.
פירוש המילים מיאסטניה גרביס - קיצור בלעז MG בלטינית הוא חולשת שרירים. זוהי מחלה נוירולוגית אוטואימיונית בה נוגדנים עצמיים תוקפים את החיבור בין עצבים לשרירים בגוף ובמיוחד בפנים. המחלה מובילה לחולשת שרירים משתנה (החולשה משתנה לאורך היום או לאורך חודשים, וכן קבוצות השרירים מתחלפות לעיתים מסוימות). ברפואת עיניים – מיאסטניה גרביס יכולה להוביל לצניחת עפעף או לראיה כפולה (המונח המקצועי הוא דיפלופיה), אך היא אינה כואבת ואינה גורמת לנזק בלתי הפיך לראיה. האוכלוסיה האופיינית החולה במחלה היא נשים צעירות וגברים קשישים. ישנם מספר רמזים בהיסטוריה הרפואית ובבדיקה הנוירואופטלמולוגית המכוונים למיאסטניה. הנוירואופטלמולוג נעזר בנוירולוג לשם הגעה לאבחנה ולשם טיפול בחולה. האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם לנוגדנים האופיינים למחלה, מבחן תרופתי בשם מבחן טנסילון (בו מוזרקת תרופה לוריד שלאחריה יש שיפור ניכר אך זמני בתפקוד השרירים) או רישום חשמלי של תגובת השרירים לגירוי חשמלי ע"י מחט (אלקטרומיוגרם = קיצור בלעז EMG). הטיפול במיאסטניה של העינים כולל תרופות כגון מסטינון, סטרואידים, תרופות מדכאות חיסון, ובמקרים נדירים ניתוח לתיקון צניחת עפעפים או פזילה.
בשמה הלועזי Eyelid Myokymia היא קפיצות חוזרות של שריר העפעף התחתון או העליון המלווות בתחושת אי נוחות ולעיתים תחושה ש"העין קופצת". מדובר בהתכווצויות קטנות של השריר הסוגר את העפעפים (האורביקולריס אוקולי) שלעיתים קרובות לא נראות למישהו אחר אך מורגשות באופן לא נעים למטופל. השריר מעוצבב על ידי עצב הפנים (FACIAL NERVE עצב מספר 7) אך ברוב המוחלט של המקרים מדובר בתופעה שפירה, לא מסוכנת , שאינה מייצגת מחלת עינים או מחלה נוירולוגית כלשהיא. התופעה חולפת לרוב מעצמה בתוך חודשים (לפעמים שנים). יש קשר בין דלקות עיניים, יובש, עייפות בעינים או עייפות כללית להתפתחות התופעה. במקרים מסויימים ניתן לטפל על ידי הפחתת דחק (stress) נפשי והפחתת קפאין בחיי היום יום. לעיתים יש צורך בהזרקות בוטוקס לעפעף שבו מתרחשות הקפיצות . במקרים נדירים נדרש ניתוח לחיתוך והחלשת שרירי העפעף שמתכווצים.
המוח ועצבי הראיה עטופים בקרומים המגינים עליהם ומזינים אותם. מנינגיומה היא גידול שפיר תוך-מוחי הנובע מקרומי המוח. מנינגיומה יכולה להתפתח בכל מקום בגולגולת כולל סביב או סמוך לעצבי הראיה. לרוב מנינגיומה גדלה באופן איטי, אינה גורמת לסימפטומים ומתגלה באופן מקרי כאשר אדם עובר הדמיה מוחית מסיבה אחרת. מנגד, מנינגיומה יכולה לעיתים ללחוץ (למעוך) על רקמת המוח הסמוכה ולגרום לה נזק בלתי הפיך. לאחר שזוהתה פגיעה בעצב הראיה, האבחנה של מנינגיומה יכולה להעשות באמצעות הדמיה (סי טי=CT או אמ.אר.איי=MRI) אך האבחנה הרשמית נעשית באמצעות לקיחת ביופסיה מן האזור הלא תקין בהדמיה (לרוב ניתוח ראש ע"י נוירוכירורג). הטיפול במנינגיומה כולל כריתה כירורגית או הקרנות, אך לעיתים קרובות אין צורך בשום טיפול וניתן רק לעקוב היות ומנינגיומות גדלות בקצב איטי מאד.
- נוירומיאליטיס אופטיקה (Neuromyelitis Optica)
מחלת נוירומיאליטיס אופטיקה (קיצור בלעז NMO או בשמה האחר Devic's disease) היא מחלה אוטואימיונית (כלומר הפרעה במערכת החיסון) הפוגעת בהתקפים במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה). מחלה זו דומה מאד לטרשת נפוצה. NMO נדירה יותר מטרשת נפוצה אך גורם לנזק גדול יותר. בין השאר, NMO גורמת לדלקת של עצב הראיה (ב20% מהמקרים בשתי העינים בו זמנית) ולעיתים לפגיעה בלתי הפיכה וחמורה בראיה. האבחנה מבוססת על שילוב ממצאים בMRI (של המוח והצוואר) , נוזל חוט השדרה (שנלקח בבדיקת ניקור מותני) ובדיקת דם לנוגדנים יחודיים למחלה (anti NMO antibodies). בדיקת הדם מבוצעת רק בבתי חולים בודדים בארץ (כגון הדסה עין כרם) ואת המבחנה עם בדיקת הדם יש לשלוח לבתי חולים אלו או לחו"ל (גרמניה או ארצות הברית). הטיפול בעת התקף של המחלה כולל מתן סטרואידים בוריד במינון גבוה למשך 5 ימים ולעיתים טיפול בפלזמהפרזיס. פלזמהפרזיס היא טיפול דמוי "דיאליזה" בה נשאב דמו של המטופל מוריד אחד, עובר סינון דרך מכונה מיוחדת ומוחזר חזרה למטופל דרך עירוי ורידי שני. בין התקפים ניתן טיפול מונע בכדורים מדכאי חיסון (כגון אימורן או סלספט) או זריקות של תרופה בשם ריטוקסימאב (anti CD20).
- נוירופתיה אופטית איסכמית - "שבץ של עצב הראיה"
נוירופתיה אופטית - בלעז optic neuropathy פירושה פגיעה בתפקוד עצב הראיה (נוירופתיה= פגיעה בעצב, אופטית= "הראיה"). נוירופתיה אופטית איסכמית -קיצור בלעז ischemic optic neuropathy או בקיצור AION או PION פירושה פגיעה בעצב הראיה כתוצאה מהפרעה בזרימת הדם לעצב. במובן מסויים המצב דומה לשבץ מוחי או התקף לב – כלומר ירידה בזרימת הדם לאיבר גורמת למוות של תאים באיבר ולכן לירידה בלתי הפיכה בתפקודו. גורמי הסיכון לנוירופתיה אופטית איסכמית כוללים: גיל מבוגר, סכרת, יתר לחץ דם או נפילה בלחץ דם, כולסטרול גבוה, השמנה, עישון, דום נשימה בשינה ולחץ תוך עיני גבוה, אך גורם הסיכון החשוב ביותר הוא מבנה ספציפי של ראש עצב הראיה המכונה "דיסקה צפופה" (crowded optic disc, ראש עצב הראיה מכונה גם דיסקה על שם צורתו העגולה). באופן קלאסי המטופל יתלונן על אובדן ראיה פתאומי ללא כאבים, אשר הוא שם לב אליו עם היקיצה בבוקר. בבדיקת העיניים נמצא לעיתים ירידה בחדות הראיה וראיית הצבעים, וברוב המקרים – הפרעה בתגובת האישונים, בצקת של הדיסקה ופגיעה בשדה הראיה. לצערנו אין כל טיפול מוכח בנוירופתיה אופטית איסכמית, וברוב המקרים הנזק לראיה אינו הפיך. כ 40% מהמטופלים חווים שיפור ספונטני קל בראיה, אך נמצאים בסיכון מוגבר מעט יותר לפתח התקף דומה בעין השניה. לרוב נמליץ למטופל ליטול אספירין כטיפול מונע מפני התקף נוסף.
- תסמונת הורנר (Horner's syndrome)
תסמונת הורנר (Horner’s syndrome) היא תסמונת נוירולוגית המתבטאת בצניחת עפעף קלה והבדל בגודל האישונים (האישון בצד של העפעף הצנוח קטן יותר מן הצד השני). לעיתים מלווה התסמונת בהיעדר הזעה בחצי פנים בצד של צניחת העפעף. התסמונת נובעת מפגיעה בעצבים קטנים מאד השייכים למערכת העצבים הסימפטטית. העצבים המתחילים ממרכז המוח, עוברים מסלול ארוך מאד דרך הצוואר, החזה וחזרה דרך הצוואר אל ארובות העיניים עד הגיעם אל גלגל העין. עצבים אלו יכולים להפגע ע"י חבלה קלה, דלקת, לחץ ע"י כלי דם או גידול. ישנם מספר סימנים בבדיקה הנוירואופטלמולגית המכוונים להורנר, אך האבחנה נעשית באמצעות "מבחן איופידין" – מטפטפים לשתי העיניים טיפות עיניים בשם אפראקלונידין (שם מסחרי איופידין) וממתינים 45 דקות. לאחר זמן זה האישון הצר מתרחב במקרה שמדובר בתסמונת הורנר ואינו משתנה במקרה ולא. לאחר אבחנת תסמונת הורנר יפעל הנוירואופטלמולוג לברר היכן לאורך מסלול סיב העצב חלה הפגיעה – באמצעות ההיסטוריה הרפואית, הדמיה של הראש, צוואר או החזה או מבחן פרמקולוגי נוסף. תסמונת לרוב לא גורמת לסימפטומים, אך לעיתים רחוקות היא יכולה להצביע על מחלות מסכנות חיים. אין טיפול בתסמונת אך לרוב היא אינה מפריעה לתפקוד האדם. בעת הצורך, ניתן לעבור ניתוח הרמת עפעף כדי לתקן את המראה הקוסמטי.
- תסמונת השלג הראייתי (Visual Snow Syndrome)
זוהי תסמונת של הפרעה ראיה קבועה בה האנשים רואים נקודות שחורות מרובות בשתי העיניים בכל שדה הראיה. התופעה מלווה גם בראיית הבזקי אור, כתמים צבעוניים או כהים, הכפלה של חפצים ועצמים או השארות של דמות החפץ בשדה הראיה גם לאחר שהוא עצמו נעלם (after image או פאלינופסיה), חוטים, זגזגים בשדה הראיה, סנוור ורגישות לאור, טנטון (שמיעת צלילים באוזניים). רוב הסובלים במחלה צעירים ובריאים. בדיקת עינים, נוירלוגית צילומי עינים ו MRI יהיו תקינים ובעצם לא מוצאים בחולים אלו כל בעיה אבל הם מרבים לסבול ולהתלונן. לצערי אין כיום דרך לאבחן את התסמונת באופן חד משמעי ואין טיפול מוכח. רק ניסיונות מחקריים.
- תסמונת הקשורה בנוגדן למיאלין אוליגודנדרוציט גליקופרוטאין (Myelin Oligodendrocyte glycoprotein antibody related disorder או בקיצור MOGAD)
תסמונת אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת רקמות במוח ובחוט השדרה בדומה לטרשת נפוצה ונוירומיאליטיס אופטיקה. בתסמונת זה שכיח לראות התקפים חוזרים של דלקת בעצב הראיה (אופטיק נויריטיס) כשלעיתים קרובות 2 העינים נפגעות ביחד, ולרוב הראיה מתאוששת היטב עם טיפול בסטרואידים. המחלה מאובחנת באמצעות בדיקת סרולוגית (שבה מזהים את קיום הנוגדן כנגד MOG בדם). הטיפול בזמן התקף הוא בסטרואידים במינון גבוה (בהתחלה בוריד) והטיפול המניעתי כנגד התקפים חוזרים הוא באמצעות עירוי תקופתי שלתמיסת נוגדנים לוריד (טיפול יקר הנקרא IVIG)
